Spatial Cognition
תנועתיות קטועה, בניין מאיר פישבך
נראות כאלמנט מרכזי בתפיסת החלל
הרעיון הוא לבחון את סוג התנועה במרחב הקיים, לבחון האם קיימות דרכים לשיפורה וכיצד ניתן לממש אותן במרחב הקיים?
באחד השיעורים התבקשנו לנווט בבנייני פישבך ומאייר ונתקלנו בתכנון לקוי של חיבור המבנים היוצר מבואות קטועות, אינדיקציה לא נכונה למרחבים ציבוריים במבנה כגון חדר הדפסה, ארכיון, אמפי וכו'..
ואי יכולת לעבור בין הקומות בבניין במקומות מסויימים.
יעל נטף שיר מדקר
סוג הבדיקה הוא באיזוויסט- קווי ראייה ותנועה
את סוג בדיקה זה גם ביצענו בפועל במרחב על ידי ניווט במבנה.
באמצעות בדיקה זו יהיה ניתן לזהות מעברים פוטנציאליים שישפרו את התנועה הרציפה במבנה,
מבטים שרוצים לפתוח ומבטים שרוצים לחסום
וקשר בין אלמנטים בחלל (מעליות, גרמי מדרגות, יחס בין ציבורי לפרטי).
הנחות היפותטיות
•במידה והמפלסים יסומנו בסימן מוסכם או צבע יהיה קל יותר להתמצאות במרחב הקיים.
•פתיחה וחיבור של מסדרונות קטועים תיצור גישה קצרה ונוחה יותר לחלקים במרחב המרוחקים יותר מהמסדרון המרכזי.
•פתיחת כניסות נוספות לאמפי תיצור גישה נוחה יותר מכל כיווני המרחב הבנוי המקיף את האמפי.
הצעת פתרונות
•מספור רציף של חדרים (ללא כפילויות באותה קומה). •פתיחת כניסות נוספות לאמפי על מנת לאפשר מעבר מקוצר אל שאר האזורים בבניין. •פתיחת מבואות סתומים. •סימון והבלטה של גרמי מדרגות מוסתרים. •שילוט מכוון לפי בניינים. •חיבור דרכים ראשיות לפטיו מרכזי (בכך יישור והרחבה של מעברים בין 2 המבנים).